<h1>הרוקח סימנים רע"ו—רע"ח</h1>
<h2>דף מח:</h2>
כיצד יעשה עם החלה יפרישנה בלא ברכה ויעשה אותה עוגה קטנה ואופה אותה עם השאר. ולאחר אפייתו יצרפם כולם יחד בתיבה או בסל ואחר כך יברך עליה ויצניענה עד לאחר יום טוב ושורפה שהרי אם יברך עליה קודם אפייתה לא היה יכול לאפותה אחרי שקרא עליה שם דהויא ליה מלאכה שלא לצורך ובשאר ימים טובים שאין לחוש מחימוץ יברך לאלתר ביו"ט ומפרישה ומשהא אותו עד לאחר יו"ט ואם נאפית העיסה בין ביו"ט בין בחול ושכח ולא הפריש יבצע מן העוגה ויברך עליה כאילו מפריש מן העיסה. מצות חלה כשלשין עומר או יותר מפרישין חלה קטנה ושורפין אותה שחלת חוץ לארץ אסורה למי שטומאה יוצא מגופו ומפריש חלה אחרת ונותנה לכהן שלא תשכח תורת חלה. ארבעה עשר שחל להיות בשבת פסק רבינו שלמה לא קרינן שם חלה אלא עושה חררה קטנה אצל גדולה ואופה אותה ולוקח הקטנה וקורא לה שם ומברך ומצניעה לשורפה בחולו של מועד אבל הנראה בעינינו שאם ירצה יפריש חלה קטנה ויאפנה ומאכילה לכהן קטן כדאמרינן בבכורות בפרק עד כמה (דף כ"ז) אמר רבינא נדה קוצה לה חלה ואכיל לכהן קטן. ואם אין שם כהן קטן קיימא לן כר' אליעזר דאית ליה הואיל ואי מקלע כהן קטן אכיל הילכך מותר לאפותה או אם חפץ יאפה הכל וקורא שם לאחר אפייתן דקיימא לן בפרק א' דיו"ט (דף ט') חלת חוצה לארץ אוכל והולך ואחר כך מפריש. ואם נתערבה החלה בעיסה מותר הכל לזרים דקי"ל בפרק עד כמה דבטילה ברוב ואם יש פחות מעומר ואפה ולש פחות מעומר וערך ואפה נותנו בסל מיד אחר אפייתן מצרפן ליטול חלה דקי"ל כר' אליעזר הסל מצרפן לחלה אם אפה קפיזה קפיזה מעט מעט כדאמר בפ' אלו עוברין. מה שעושין ג' מצות מן המדה אחת של פסח דומיא דתודה כשיצאו ממצרים הוי כמו היוצא מבית האסורין דכתיב והעומר עשירית האיפה והיו מ' לחמי תודה מן ב' עשרונים שהם כ' עומרים מה' עומרים עושים י' לחמים חמץ כנגד חמץ הבא מצה והאחרים עושים להחלות י' רקיקין י' חלות י' רבוכין הרי ג' מצות מגיע לכל עומר. רבינו שמריה הורה להפריש חלה ביום טוב לאפותה ולנותנה לכהן קטן שלא יצאה טומאה מגופו ויפטר מחלת כהן דהשתא לא תשתכח תורת חלה מאחר שנתנה לכהן מפי רבינו יב"א הלוי זצ"ל.
